אגו - הוכחה עצמית
- Lotus (Daphna) Lev
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
הצורך להוכיח את עצמי לפי העיצוב האנושי
מה הקשר בין צ'אקרת האגו להוכחה עצמית, ואיך העיצוב האנושי והיוגה מתייחסים לנושא תוך לימוד וריפוי:
איך נוצר מצב בו ילד מרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו להורים שלו ולהיות 'ילד ראוי'?
כמה פעמים הרגשת שאת צריכה להוכיח את עצמך?
שאם רק תעשי יותר, תתאמצי, תוכיחי שאת שווה – אז יראו אותך באמת?
במסע שלי עם היוגה ועם העיצוב האנושי, למדתי לזהות את הקול הזה –
הקול הפנימי שלא נרגע, זה שאומר לי שאני לא מספיק, שאני צריכה להרוויח את המקום שלי כל פעם מחדש.
בעיצוב האנושי, מי שצ'אקרת האגו שלו לא מוגדרת מרגיש את זה בעוצמה.
הצורך להוכיח, להילחם, להיות הכי טוב/ה – גם כשזה לא מדויק לו.
זה דפוס שמרחיק אותנו מעצמנו, מהגוף שלנו, מהשקט הפנימי.
אבל יש דרך אחרת.
דרך שמתחילה בהקשבה.
דרך שמכירה בערך שלך – גם כשאת לא עושה שום דבר.
בתרגול יוגה רך, דרך התנועה והנשימה, אני לומדת כל פעם מחדש להרפות את המקום הזה.
לחזור פנימה.
להיזכר שאני כבר ראויה.
בלי להוכיח, בלי להילחם, רק להיות.
הבנת התהליך דרך העיצוב האנושי והיוגה
כשילד נולד, כל ילד, בלי קשר למפת העיצוב האנושי, יש לו תלות רגשית ואהבה מותנית
ילד לומד מהר מאוד שאהבה יכולה להיות "מותנית" – כלומר, הוא מקבל תשומת לב, חיבוק, או עידוד, רק כשהוא "מתנהג יפה" או מצליח.
זה מעביר לו מסר: "אני שווה רק כשאני עומד בציפיות."
בנוסף, הגוף ההישרדותי שלנו בנוי להתמודד ולהימנע מפחד מדחייה או נטישה
ילד מרגיש שהוא זקוק להורים כדי לשרוד – לא רק פיזית, אלא גם רגשית.
אם יש רמז לכך שהוא פחות "טוב", הוא עלול לחשוב שהוא בסכנת דחייה, מה שמוביל לצורך תמידי להוכיח שהוא "מספיק טוב".
אם הוא לא ילד בכור, ישנן משפחות בהן השוואה לאחים היא דפוס התנהגותי, או השוואה לבני משפחה אחרים או דמויות אחרות
כשילד מרגיש שהוא פחות מוערך לעומת אחרים, במיוחד אם יש אחים במשוואה, הוא עשוי להאמין שהוא צריך להתאמץ יותר כדי לזכות באהבה, תשומת לב, או הערכה.
הורים ששמים לב לדפוס זה, יכולים בקלות לקבל ייעוץ מותאם למפות הילד וההורה.
איך זה נראה בפועל:
• הילד תמיד שואף להצטיין ולהשביע רצון.
• מתקשה לקבל ביקורת או טעות – רואה בזה עדות לכך שהוא "לא ראוי".
• משקיע אנרגיה בלרַצות את ההורים – גם אם זה על חשבון הרצונות האמיתיים שלו.
• מתפתח בו "קול פנימי שופט" שמזכיר לו כל הזמן מה הוא צריך להיות.
הילד לא באמת "חושב" את כל זה במודע. זה תהליך רגשי עמוק שמתפתח דרך אינטראקציות יומיומיות, תגובות קטנות, והאווירה בבית.
זה לא תמיד קשור לכוונה של ההורים, באופן מידי אלא בתור אווירת המשפחה וכך הילד לומד לתפוס את מה שקורה סביבו.
איך הדפוס של "להיות ראוי" ממשיך לבגרות
כאשר הילד הקטן לומד שהוא צריך להוכיח את ערכו כדי לזכות באהבה, הוא ממשיך להפעיל את אותו הדפוס גם בחיים הבוגרים — מול בני זוג, בעבודה, מול חברים, ולעיתים קרובות גם מול עצמו.
תוצאות אפשריות בגיל מבוגר:
1. פרפקציוניזם - תחושת ערך עצמי תלויה בהישגים. כל טעות מרגישה כמו כישלון קיומי. אין מנוחה.
2. נטייה לרַצות (People-pleasing) - קושי להגיד "לא", כי המשמעות הרגשית של לא לרַצות – היא פחד לאבד אהבה.
3. תחושת "לא מספיק" תמידית - גם כשהאדם מצליח – יש קול פנימי שאומר: "זה לא מספיק טוב", "עוד לא הרווחת את זה באמת".
4. קושי להתחבר לרצון אישי אותנטי - כי הרצון תמיד היה מכוון החוצה – לפי מה ש"צריך", לא לפי מה שאני באמת רוצה.
5. התעוררות פיזית ורגשית דרך הגוף - לחץ, סטרס, כאבים, מחלות, תסמינים, עוררות יתר, קושי לישון, אין מנוחה, וורקוהוליק, סיוטי לילה, פחדים וחרדות, שימוש בתרופות, חומרים ואכילה לא מאוזנת, שינויים במצבי רוח,
נטייה לרדיפה אחרי טרנדים (הדיאטה הכי נחשבת, האימון הכי קורע, הטיפול הכי חדשני, התוסף הכי שורף, האמצעי החיצוני הכי יוקרתי ועוד...)
רוצה לוודא אם קיימים אצלך הדפוסים הללו וקשה לך לבד? ייעוץ אישי לא שיפוטי עוזר מאוד.
תהליך ריפוי – לאט, בעדינות:
1. להכיר את המפה של העיצוב האנושי ולראות האם צ'אקרת האגו מוגדרת או לא.
להכיר את הדפוס בלי שיפוט רק לשים לב מתי הוא פועל: מתי אני פועלת מתוך צורך להוכיח? מתי אני מרגישה שאני צריכה להיות "טובה"?
2. להכיר את הילד/ה שהיית, להיזכר בילדות רק כדי להבין. לשאול: "מה הרגשת אז?", "מה היית צריכה לשמוע?"
3. לטפח תחושת ערך שאינה תלויה בדבר דרך חוויות שמחברות למהות הפנימית – יוגה, יצירה, טבע, שיחה אינטימית, זמן לבד. לא "לעשות", אלא "להיות".
4. בחירה מודעת אחרת - להתחיל לפעול לא מתוך פחד לאבד אהבה – אלא מתוך רצון אותנטי.
לאט לאט, זה משתנה. הרבה פעמים, רק כשמגיעים לעבודה דרך הגוף – דרך יוגה, תנועה, נשימה – מתחילים לפגוש את הדפוס הפנימי הזה. הגוף זוכר מה שהמיינד שכח.
5. לטפח את הידיעה של המרכזים המוגדרים, התכונות היציבות לפי מפת העיצוב האנושי
6. להבין את דפוסי ההתניה סביב הצ'אקרות / מרכזים לא מוגדרים.
זה לא נושא קל, אך אם הוא לא מטופל, הוא מקשה על כל רובד בחיים הבוגרים.
הפגישות האישיות שאני עורכת לעולם אינן שיפוטיות / מאשימות . הגישה שלי תמיד לימודית.
אולי תופתעו לדעת שגם אני לומדת מכם.
העיצוב האנושי הוא תחום חדש, זה נקרא ניסוי. כולנו מנסים , מתנסים ולומדים.
סרטון בנושא פרסמתי ביוטיוב
Comments