איך נושמים ביוגה ?

אני שומעת אתכם, ואתכן במילים הכל כך מובנות: "גם ככה קשה לי לנשום ביוגה, אני מתבלבלת בין הנשיפה ושאיפה ולא מצליחה לסנכרן עם התנועה " - זה באמת נכון !

היוגה הרבה פעמים, פוגשת אותנו בגיל מבוגר יחסית, שדפוסי נשימה מהירה, של סטרס, ו"להספיק" מושרשים אצלנו,

אנחנו לא יודעים, שאותה נשימה מהירה ולחוצה, מונעת התחדשות תאים, ומשדרת למוח הישרדות במקום נוחות.

צריך ואפשר, ללמד את הגוף דפוסי נשימה חדשים יותר בריאים, שמשפיעים ישירות על מצב רוח טוב ורווחה נפשית.

.

כל שיעור יוגה מתחיל ברגיעה ונשימה.

יושבים רגע, נושמים, עם גב ישר , מקורקעים בנוחות למזרן.

הנשימה תהייה מהאף, דבר שמאיט באופן טבעי את הקצב,

ומשדר למוח שאין לחץ.

לאט לאט מוסיפים תנועות ידיים למתיחה והכנסת יותר אויר,

אויר בקצב רגוע, מכניס את המוח למצב של שפע,

להבנה הישרדותית שהכל בסדר,

אפשר להרפות ולשחרר.

.

אחרי תרגול הנשימה, אפשר להתחיל לבצע אסאנות,

תנוחות יוגה.

המדריך / מדריכה, ינחו אתכם איזו תנועה מלווה בשאיפה ואיזו בנשיפה.

לפחות בהתחלה (כמה שנים ראשונות...)

כי ידוע לנו שדפוסי הנשימה הנוכחיים של רוב האנשים, הם דפוסי לחץ.

.

עדיין אפשר להתבלבל, קחו את הזמן הדרוש לכם ללמוד את הנשימה,

היא לגמרי חדשה לרוב האנשים.

.

טענה נוספת שאני שומעת אתכם אומרים : "בפילאטיס אמרו לנו שאיפה מהאף ונשיפה מהפה, גם בריצה זה כך"

נכון.

כאשר האדם במנוסה, במאמץ, בלחץ, הוא צריך להכניס אויר חם ומסונן מהאף,

ולהוציא מהר מהפה.

כיוון שהפה גדול יותר מהאף ייצא האויר יותר מהר ויאפשר כניסה מהירה של אויר חדש,

בדיוק כמו שצריך בריצה, כאשר בורחים מתוקף ביער.

או כמו בפעילות גופנית מהירה.

לעומת זאת ביוגה, אנחנו רוצים ליצור מצב שמנוגד להישרדות,

מצב של נוחות, רגיעה ושפע.

זה מצב שמאפשר נשימת אף.

.

כדי לתרגל נשימת אף, התאמנו במהלך היום , כאשר אתם נינוחים ורגועים,

נמצאים בסביבה בטוחה, מספר נשימות אף.

.

לסיכום, היוגה נותנת את איכות הנשימה הרגועה, שינויים אמיתיים ברוגע מתבצעים.

באהבה ממני דפנה