האם באמת צריך יוגה?

רק שאלה אחת.....

האם אתם הגוף והמראה?

או

הנפש, האישיות ההרגשה?

.

כשמועדוני הכושר בעיר,

מציעים אימונים אישיים,

מאמנים שריריים, מאמנות חטובות,

תמונות של קוביות,

של משקולות עם להבות,

כתוביות על כוח רצון+ התמדה

ולא משנה מה

תבואו תלחמו, תנצחו, תשרפו.

.

מציגים מאמנים כנכסים,

אג'נדה מקצועית של לא מוותרים,

ממלאים את המערכת בשיעורים

פונקציונליים, מפמפמים, קופצים,

מזיעים, מתישים אך "יעילים".

.

כשאתם מתעייפים רק מלקרוא את הכל,

וחושבים 'איפה אני ואיפה זה?!'

.

כשאין בפרסומים שום התייחסות

לשלמות עצמית,

רוגע, שלווה, קבלה, השלמה.

.

כשכל העולם רועש ורוגש,

לחץ בעבודה, לחץ עם המשפחה,

לחץ עם תזרים המזומנים לקראת הקיץ

הקרב ובא...

הם עוד דורשים התחייבות לאימונים,

תוצאות, כוח רצון, דיאטה קשה,

הכל בשביל להיות יפה, חטובה,

להסתכל במראה, עם שמלה

במידה של נערה ,

להציג תצוגת אופנה כשאת באה לעבודה,

לא משנה אם נעים לך בגוף,

ואולי את רעבה, עצובה, לא ממומשת,

העיקר תיראי מ ד ה י מ ה....

.

הרשימה עוד ארוכה....

אבל יש רק שאלה אחת:

האם את מסכימה?

.

להכנע לתכתיבי "החברה",

לשתף פעולה עם צורך חיצוני

שמוסיף לחץ והוכחה,

לרצות להיות מישהי אחרת

בהסוואה, בהשאלה, כולל אולי

מחלה?

.

תזכרי שיש גם יוגה.

( הסתייגות,,,, יוגה רגועה,

יוגה חיבור, אחדות וליבה)

.

יוגה ללא הוכחה,

לא לחץ, לא חובה,

לא שורפת רק נוכחת.

אוהבת, בונה, מחזקת.

עוטפת, נושמת.

.

המדריכה לא סופר גמישה,

לא צעירה, ללא קוביות,

אישה רגילה.

ללא ציפיות לביצועים מרהיבים.

ללא השוואות.

רק להיות.

.

בואי באהבה.

לחבר שמיים ואדמה.