(מתוך הפודקאסט של פרופ' אנדרו הוברמן)
.
האם יצא לכם לנסוע לחו"ל,
לקחת הפסקה מהתרגול,
ואמרו לכם ש'השריר זוכר'?
אז זו טעות, נפוצה למדי,
בשל חוסר ידע או חוסר דיוק.
.
השריר אינו רקמה שזוכרת, היא אינה תבונתית.
מה שזוכר אילו הם העצבים (נוירונים),
שזוכרים איך להפריש חומרים,
שיזיזו את השרירים, בתנועות שכבר למדנו פעם.
.
זיכרון עצבי הוא נתיב של זרמים חשמליים,
והפרשת חומרים כימיים בצומת שריר עצב.
נתיב שנסלל היטב ולמרות הפסקה בתפעול שלו,
הוא עדיין קיים וזוכר.
.
אם לא תרגלתם יוגה או כל ספורט אחר, כתוצאה מהפסקה,
השרירים אינם באותה גמישות או חוזק כפי שהיו לפני ההפסקה,
אך הנתיב העצבי עדיין משוכלל.
עלול להיות בלבול וכתוצאה מכך פציעה.
.
כי אם השריר יודע את הפעולה – כתוצאה מנתיב עצבי שזוכר,
אז נרצה לבצע את הפעולה כפי שהיא הייתה לפני ההפסקה,
אך כיוון שהשריר אינו החלק שזוכר, הוא פחות גמיש ופחות חזק,
אנחנו עלולים להתבלבל, להעמיס את אותו משקל או לצפות לאותה גמישות.
.
לכן מוטב שנחזור לאט כדי לתאם בין השריר שטרם התחזק,
לנתיב העצבי שזוכר, כך נמנע פציעות ספורט,
ולמי ששואל את עצמו האם ביוגה יש פציעות ספורט?
התשובה היא כן- מאוד!
.
לסיכום – חזרה איטית ומבוקרת.
אנחנו אמנם זוכרים את עצמנו מבצעים פעילות מושלמת,
אך השריר צריך זמן.
.
באהבה רבה ממני דפנה לב.
.
Comments