פתאום הבנתי ש....
כשהייתי תזונאית מומחית בספורט,
ראיתי שאנשים ממש מתקשים עם הנושא של
לשמור על התזונה המאוזנת והבריאה.
.
למרות שהיו אצלי בעשרות מפגשים,
ירדו התחטבו התחזקו...אחכ' עלו ..וחזרו.
.
לא ידעתי לשים את החץ על נקודת השבירה.
.
עם הזמן כבר נהייתי טבעונית
ולא יכולתי להמליץ לאכול בעלי חיים ומוצרי סבל וגזל.
החלטתי לוותר על ייעוצי התזונה ולהתעסק רק בספורט.
.
באותו זמן "הדרך" קרתה לי וקראה לי ללמוד על עצמי
ואחכ' להדריך אנשים אחרים.
(הדרך = העיצוב האנושי, הדרך שהחזירה אותי הביתה)
.
ולאט לאט הבנתי... אחד ועוד שניים עשיתי.
ככל שאנשים מכירים את עצמם דרך "הדרך" הייחודית הזו,
באמצעות הדרכה אישית,
דרך השיטה הגאונית והמדוייקת הזו,
הם יותר שלמים עם עצמם ועם מי שהם.
.
ואז .... ה"חריגות" התזונתיות לא קורות, או קורות פחות.
כשמישהי / מישהו מוצאים נחמה באוכל כי
הם לא מבטאים את עצמם בצורה הכי אוהבת מבחינה אישיותית,
הם מוצאים נחמה בתזונה הלא בריאה.
.
מה ייקרה אם הם כן יאהבו את עצמם בעבור מי שהם ?
מה ייקרה אם יהיו שלמים עם הדרך שלהם ?
האם זה ישפיע על התזונה ? על הבחירה – בריחה ?
עם השנים העמקתי את התרגול והידע לגבי יוגה,
הבנתי את יתרונות הרוגע, התרגול המנחם,
וכך לא צריך אוכל מנחם....
הבנתי שהיוגה נותנת שלמות עצמית,
וכך לא צריך הרס עצמי.
יחד עם זאת רוב האנשים נמצאים במעגל קסמים,
שרק הבודדים ממנו יוצאים,
אולי זה אתה? אולי את?
שקוראים כרגע את השורות ומחליטים איך להיות...
.
יום טוב
אהבה לרוב
ולא נפסיק את עצמינו לאהוב.
ממני דפנה
Comments