הייתי חייל טוב.
.
מגיל צעיר אמרו לי שאני חייל טוב,
קיבלתי מלא מחמאות,
קיבלתי גם מלא חטיפים ומתנות.
בגדול אהבו אותי מאוד,
אהבתי אותם בחזרה.
היינו משפחה.
.
הם הזמינו אותי לישון בשק"ש שלהם,
כשהיה קר,
אפילו שזה מנוגד להוראות,
הם הכניסו אותי לחדרים שלהם,
יחד עם הבנות.
.
הם תמיד נתנו לי לאכול בזמן,
לשתות כל עצירה.
בקיצור הם המשפחה הכי טובה,
שיכולתי לקבל.
.
מדי פעם שמעתי אותם אומרים:
"איך נוכל לוותר?"
לא באמת הבנתי מה זה אומר,
חשבתי שזה סוג של סיסמה,
כמו הרבה דברים בצבא.
.
לאט לאט האימונים נהיו קשים,
ידעתי שאנחנו מתקדמים לאיזה מבצע,
היו יותר חיילים וחיילות.
שמחתי כי המשפחה גדלה.
ת'אמת ממש אהבתי את הבנות.
.
בערב ראיתי שהם דרוכים,
חלק בוכים,
כותבים מכתבים,
מתקשרים להורים, לחברות, לחברים,
הייתה הרבה פעילות,
העמיסו דברים על משאיות ומכוניות,
נשארתי בצד וחיכיתי שייסמו,
שיבואו לאהוב אותי.
.
באותו ערב לא קיבלתי ארוחה.
אבל כולם באו לחבק ולתת נשיקה אחרונה.
אמרו לי שאני החייל הכי טוב שאי פעם היה.
האמת הייתי גאה.
צילמו אותי ואותם, סלפי פה ושם.
.
המפקד צעק יללה חברים.
עלינו על הגיפ.
אני אוהב לקפוץ.
שמו לי ווסט כבד,
לא נורא, אני כבר חזק ומאומן.
.
עצרנו במקום מסויים.
היה לילה.
ירדנו בשקט,
שמעתי שהם נושמים, חלק בוכים.
חלק לוחשים,
עדיין אמרו לי שאני חלק מהחיים.
שמחתי וקשקשתי בהנאה.
.
פתאום עוד פקודה:
"זוז" הכרתי את הפקודה מהאימונים.
זו הפקודה של להכנס למנהרה.
נשיקה אחרונה, חיבוק פרידה,
ונתראה בצד השני
אולי אז אקבל את הארוחה.
.
נכנסתי .
הלכתי.
פתאום שמעתי פיצוץ גדול.
הרגשתי כאב כמו שאף פעם לא הרגשתי.
כל הגוף כאב,
אבל רק לדקה.
.
אחר כך,
מצאתי את עצמי רץ על דשא ענק,
ירוק עד,
מתגלגל כמו שאני אוהב,
מי צריך ארוחה כשיש כזו שמש טובה.
.
רצתי שעה ארוכה,
בלי פקודות ובלי ווסט,
בלי רתמה ובלי רצועה.
.
איפה החברים שלי שאלתי את עצמי?
.
פתאום הגעתי לכלבייה גדולה.
היו שם המון כלבים.
אמרו לי שזה בחיפה.
היה לא פשוט, כולם בוכים, נובחים,
בלאגן גדול.
.
אתה תקבל משפחה חדשה,
שמעתי קול ידידותי.
.
אני רוצה את המשפחה שלי,
אמרתי לו ביבבה.
אה.... חלק מהם לא שרדו,
חלק נפצעו, חלק השתחררו,
אבל אל תדאג תקבל מלא אהבה חדשה.
.
מה אני אגיד לכם....
הוא צדק.
אחרי כמה חודשים,
קיבלתי אמא ושלושה אחים.
הם חמודים.
קיבלתי גם חברים חדשים,
.
אבל כל פעם שאני רואה חיילים,
אני נזכר בחברים שלי מפעם,
כשהיה לי גוף אחר.
וכשאני רואה חיילות,
בכלל אני מתגעגע קשות.
.
יללה חפרתי המון,
אני הולך לישון.
.
שלכם הכלב - ים.
(סיפור דמיוני למחצה, עם אלמנטים חיים, פחות או יותר נכון)
Comments