הרגע שבו באה מחלה...
.
"היא הייתה בריאה,
עד לפני כמה ימים....
פתאום קיבלה את תוצאת הבדיקה,
והתברר שהיא חולה.
את יודעת... המחלה"
.
ככה אמרה לי חברתה,
כששאלתי: מה קרה?
היא כבר לא באה ליוגה.
.
התאים החמודים שבגוף שלנו,
הם כמו קוביות שקופות.
כמו חדרים קטנים,
בחברת הייטק עם חלל גדול,
שמחולק לתאים בזכוכיות.
.
העניין היה שהיא לא ידעה,
היא לא ידעה איך לנקות
את התודעה.
והחלונות התלכלכו בכל מני שאריות.
שאריות של החיים.
.
מילים שנאמרו,
כוונות זדוניות,
מבטים חודרים של משפחה וחברים.
מילים שלא נאמרו,
כוונות שבסוף לא התממשו,
מבטים לעבר דברים אחרים.
.
הכל לכלך את החלונות.
התא התבלבל.
לא קיבל מסרים מהתאים הסמוכים.
כל הלכלוך, ההסתרה,
האפלה, בלי אהבה.
לבד בחושך. נטוש .
לאט לאט התחיל למות.
חשב שאין בו צורך.
.
וכך כל התאים האחרים.
מלוכלכים. החלו מתים.
נשארו חללים גדולים,
עזובים, ריקים.
נטושים, בלי אהבה,
רק לכלוכים של החיים.
.
ככה היא חלתה.
ולא באה.
הלכה....
לו רק הייתה מבקשת עזרה...
.
יוגה זה לא רק אימון גופני,
זה אימון תודעתי.
של שקט, אי התנגדות, רוגע,
תפישת מציאות.
ניקוי עמוק של תאים, של מחשבות,
חיבור לתכנית המקורית של הבריאה,
RESET
אהבה טהורה.
留言