וכך קרה ל...חומה
.
סיפורה של החומה כפי שסיפרה לי ילדה מקסימה,
ילדה של החיים, בת האלוהים.
.
"במשך 7 שנים, מאז הפרידה האחרונה,
בניתי סביבי חומה.
לא הייתי מסוגלת יותר להתמודד עם אהבה.
מרוב אהבות גדולות ומבטיחות,
שהפכו לאכזבות כואבות.
.
אחרי נישואים מאושרים וגירושים מכוערים,
אחרי שניסיתי למצוא שוב את רוח הנעורים,
והתאהבתי בכל מיני, שהתאהבו בחזרה- בקצרה...
לקחתי הפסקה.
התחלתי לבנות חומה.
.
היא הייתה החומה הכי יפה במדינה.
חומה יפה, חמה חומה. (brown )
היו לה לבנים יפות ומטופחות,
אבנים חזקות, פרחים בקצוות,
היא הייתה מפוארת ותומכת.
היא חסמה רוחות וריחות,
רגשות מיותרים, התרגשויות ואכזבות.
היא הייתה הכי יעילה בעולם.
.
עד שהוא הגיע,
הפתיע.!
בלי ששמתי לב,
הוא לאט לאט המיס את הדבק שמחבר את האבנים.
הן התחילו נופלות, מתמוססות, נושרות,
בלי להשמיע קול, פתאום ראיתי אותן מונחות.
נערמו למרגלותי, האבנים והלבנים היקרות,
הפרחים שבקצוות, נפלו על הדשא,
והכל נראה כמו ערימה חיה.
.
אני הייתי חשופה.
עירומה.
בלי שום חומה.
.
לתומי חשבתי שהוא יהיה החומה שלי עכשיו.
הוא יגן עלי מרוחות ורגשות.
הוא ישמור עלי מאכזבות ונפילות.
אבל לא!
טעיתי, הוא בא רק כדי לפרק את החומה.
.
אז מה אני עושה עכשיו?
כל כך בודדה, לא מוגנת, אבודה..."
היא לקחה נשימה.
ניגבה דימעה.
בינתיים גם אני – שתיתי מים.
.
היא אמרה שזה לא סוף הסיפור,
אבל היא עייפה.
נמשיך בפגישה הבאה...
היא קמה, חיבוק ונשיקה.
הלכה, סגרה את הדלת.
.
כשהתיישבתי חזרה,
ראיתי משהו על הריצפה.
התכופפתי והרמתי.
זו הייתה אבן קטנה.
השריד האחרון – של החומה...
.
מתוך חדר ההדרכה, העיצוב האנושי השיטה האהובה שלי....
.
תגובות