חרדת בחינות ואישיות

חדר ההדרכה:

היא באה אלי עם ענייני חרדה מבחינות.

בדיוק עכשיו כשזו תקופת בחינות, מגיעה החרדה הזו בלי שום אזהרה, ככה נכנסת ותוקעת אותי בפינה. היא אמרה.

תעזרי לי. תקחי אותה ממני. תגרמי לה להעלם. תעשי משהו. לא משנה לי מה....

.

אמרתי לה שחרדה זו או אחרת תוקפות מאהבה.

החרדה רוצה להתריע להגיד, להריע בקול תרועה רמה,

שהתרחקת ממך, את כבר לא עצמך.

.

יותר מדי השפעות חיצוניות,

יותר מדי אנשים שנתת להם (בטעות) לקחת עבורך את ההחלטות.

.

זה התחיל מאמא אבא שאמרו לך איך את צריכה להיות – כמו כל הורים אוהבים.

המשיך בגננת, במורה , במורות, בהנהגה הבית ספרית ובתנועה

כי ככה זה כשהמבוגרים מנהיגים.

המשיך עם החברה הכי טובה וקבוצת מלכת הכיתה והסגנית הראשונה..

שזו היית את, אך כדי להמשיך ולהחזיק בכתר היית צריכה להיות היא.

.

המשיך עם החבר הראשון שציפה שתהיי ...וביקש ממך להראות.. .

ואת הסכמת בשם הרומנטיקה.

בתיכון זה היה אותו הדבר אבל בגדול ובמחייב יותר.

עם תעודות, ציונים, הערכות ואיומים.

.

בצבא ברור שהחליטו בשבילך ואף חייבו אותך להיות כמו כולם,

אם לא יותר בסדר , אבל פחות מתנגדת ויותר מפקדת ,

עם תעודת סוף מסלול וציון לשבח של מפקד החטיבה.

עם זימון לקצונה ומי יודע מה... העיקר אל תחליטי עבורך

תהיי ילדה טובה ויהי מה.

בשיחרור עבדת הרבה, השגת משכורת טובה,

.

יצאת לטיול לתפארת המדינה,

היית מה שכולם אהבו לראות בך "ילדת הכל בסדר".

ועכשיו אחרי שהתקבלת ללימודים שרצית פתאום את קורסת?

ממה ? ממבחנים? עשית כבר דברים יותר נועזים, מה מפחדת מה?

.

אחרי ששמעתי את כל הסיפור הבנתי, את נורמאלית,

הנפש רוצה לחזור הבייתה.

ללמד אותך להיות את!

כי באת לעולם עם מטרה, עם יעוד, עם סוג מסויים של אישיות,

עם תכונות נפלאות שמתאימות בדיוק למה שבאת להיות.

.

במשך השנים בלי כוונה התרחקת וזה הגבול שאליו הגעת.

עכשיו היא מזהירה עם חיבוק ונשיקה.

לכי תלמדי מי את ומה באת לעשות כאן .

תקבלי הוראות הפעלה הפעם נכונות.

תקבלי דרך עבודה מדוייקת ומתאימה.

זה לא קל בהתחלה , מבלבל וצריך הדרכה,

אך כעבור זמן רב ואימון אינטנסיבי, תהיי את מי שנולדת להיות .

.

ואז תביני שהשתלמה החרדה האוהבת, האימון האינטנסיבי,

ההדרכה היקרה, הזמן הארוך, הרגעים המתישים, הלבד לעיתים,

בחירה חדשה של חברים, הסתכלות שונה על אירועים. ועוד...

זו הדרך היחידה? היא שאלה אותי עייפה רק מלשמוע את התיאור המפורט....

לא! אמרתי לה.

את תמיד יכולה לקחת תרופה.

.

ליצירת קשר והדרכה אישית לחצו כאן