יוגה והתקדמות של צב

התקדמות של צב....

.

מכירים את זה שדברים לא מתקדמים 

בקצב שהיינו רוצים?

.

מעצבן? מאכזב? מייאש?

.

המיינד שלנו תמיד רוצה את הדברים,

יותר מהר ממה שהם קורים.

הוא מתנהג כמו קוף קופץ,

מדבר לדבר ומהר.

.

לעומת זאת המציאות איטית,

ועד שיש התקדמות,

אנחנו כבר בסרט של החיים בסלאו מושין.

.

אני מאמינה שיש סינכרון לקצב

של היקום.

הרי הכל כאן מדוייק.

השמש מגיעה תמיד בזמן,

התפוח בשל ומהעץ נופל,

התינוק מסיים את התפתחוחו ואז יוצא,

אפילו העוגה צריכה להיות

בדיוק אפויה.

לא שרופה

ולא 'עדיין לא מוכנה'.

.

אנחנו חלק מהטבע,

הקיץ מגיע בקצב שלו

למרות שכבר נמאס לנו מהחורף...

וכך גם כל הדברים.

.

אין מה להתעצבן, לקוות, לעשות, להילחם.

רק להיכנע למקצב החיים.

.

כמה פעמים רציתם משהו מהר,

הוא לא הגיע מהר,

אחכ' הבנתם למה, ואמרתם אההה

איזה מזל.

לפעמים היקום או אנחנו, תלויים במשהו אחר שיקרה,

לפני שההתקדמות הנכספת תגיע.

אין מה לעשות חוץ מלהבין ולהודות,

שיש אינטיליגנציה גבוהה, יודעת כל,

שמכוונת את הדברים,

והם תמיד לטובתינו.

.

היום נקדיש את שיעורי היוגה

לקצב צב.

מתקדם אך לאט.

בהתקדמות איטית יש זמן הפנמה,

למידה, קבלה, ואימון המיינד להירגע.

.

עד לפני חצי שנה לא היה בספייס שיעור יוגה.

התחלנו משעה בשבוע.

לאחר חודשיים הכנסנו עוד שעה,

אחכ 3 שעות.

היום פעם ראשונה שעה וחצי ברצף.

התקדמנו לאט ובהנאה.

.

בהולמס פלייס היום פעם ראשונה

הכירו בשיטת היוגה שלי,

והכניסו אותה למערכת. 

אמנם בתור שעה ...

 אבל מה שצריך לקרות,

יקרה בקצב שלו.

.

הכל מושלם כפי שהוא

רק קבלה של הצב,

תקל על המצב.

קחו נשימה, קבלו אהבה,

ובואו ליוגה.

ברבות השנים והתרגולים,

הבנתי על עצמי....

ש- ככל שאני מתרגלת יותר, נושמת יותר,

מבינה את המהות האמיתית של קבלה, איפשור,

לסמוך על, להיות ולא לעשות...

הקצב ה"צבי" מתחיל להיות נסבל, הגיוני, מעשי,

ואפילו לפעמים ממש לטובתי.

.

באהבה ממני דפנה