יוגה וזיקנה

מאחלת לעצמי לעת זיקנה,,,,, . אני תמיד רוצה ללמוד מאירועים, אני רוצה להבין שהאירוע קרה. עבורי, לטובתי, ללמד אותי, להצמיח אותי. כי זו התכנית שלי, לצמוח, ללמוד , להתפתח. בשביל זה צריך ניגוד, משהו שיהווה קונטרסט. מקרה שמעורר רגשית. . בעקבות מה שקרה, אני מבינה: אני רוצה לזרום עם שינויים, לא להתנגד להם. אם סוגרים את 'דרך מצדה', לקבל את העובדה, ולנסוע ב'דרך המשחררים'. לא לבוא לפאתי העירייה ולהתלונן. למצוא , להתמודד, להסתגל. זו גמישות של המיינד. . אם מחליפים את המדריכה האהובה, מחליפים את השיעור הנפלא, לנסות את המדריכה, לנסות את השיעור, לא להיתקע על מה אמור להיות, מה צריך, מה שהיה שבוע שעבר. ולהתלונן בקבלה, לצעוק על המזכירה, לעשות עצומה. להיות בגמישות והתחדשות. . אני רוצה להיות עם מחשבה ילדית, ילד,,, לוקחים לו את הכדור, הוא ישחק עם מקל , לוקחים לו את המקל, הוא ישחק בחול. הוא ימצא דרך להישאר שמח. . מבוגר, לוקחים לו ההרגל, הוא עלול להתעצבן. מחליפים את הסדר של משהו, הוא הולך לאיבוד. . זה עניין של גישה, לא של גיל כרונולוגי וזה מה שאני מאחלת לעצמי. להיות גמישה במחשבה. צעירה, רעננה, מוצאת את עצמי, בכל מצב, בכל פינה.

היוגה בהחלט מכינה אותי למצב זה של הכרה.

.

כיוון שהאימון / תרגול שונה ומשתנה

בכל פעם,

לא נותר לי אלא להתגמש לשינויים.

שינויים ששומרים עלינו צעירים. . תודה לנשים הנפלאות של ספייס, שהדגישו עבורי שיעור זה.

⁦🕉️⁩ אום שלום ואהבה ⁦❤️⁩