"אני ממש לא מתחברת לכל מה שאת כותבת...". . יצאתי משיעור יוגה, פגשתי חברה וזה מה שהיא אמרה: אני לא מתחברת, לא מסכימה, לא מרגישה,,,, להיפך ! אני מרגישה רע. בכל שיעור יוגה. . אם היא הייתה אומרת לי, לפני חצי שנה , הייתי אומרת לעצמי, טוב... "הרגשה שלה" ( שזה המושג המתנשא של 'בעיה שלה, זבשה'). . התזמון שבו היא אמרה לי תפס אותי, סופר מוכנה. כי.... גם לי זה קרה. . יצאתי מהיוגה אפילו יותר מפעם אחת, והרגשתי איך כל הפחדים, הרגשות הסמיכים, איך כובד העולמים, נמצא בי ,מסביבי , מאחורי ומצדדי... . לא שום הארה, ברור שגם לא אהבה, אפילו לא קטנה. רק כעס, עצב, אכזבה, יאוש, הכל בבלילה. . זה בגלל שהתרגול, השקט, הרגוע, המותח, העדין, ההרמוני,,,, יודע להוציא מאיתנו, את כל מה שלא שלנו. . אכזבה של אנשים אחרים מאיתנו. כעס של מורים או מבוגרים אחרים, יאוש ממה שאמרו לנו על אלוהים. שאולי זה לא תואם את מה שאנחנו מאמינים. ועוד חוויות שנטמעו בגוף. . מקרים שהוחבאו עמוק בתוך הרבה רבדים, פתאום יוצאים מההריסות, מהחיפויים, מהזיופים. ואומרים: הנני! . הרבה אנשים באמת פורשים, אומרים "ניסיתי, לא התחברתי, השתעממתי, יצאתי". ויש מי שמבקש הבנה כמו החברה המקסימה. . אז ישבנו לשיחה דיברנו, אמרתי לה שגם לי זה קורה ( עדיין). הנפש מתרככת. מתגלה. מתנקה. וזה דורש הסכמה. . אחרי השיחה היא נראתה מהורהרת. ואני מסופקת. בעיקר מהיקום המעניין הזה, שנותן לי לחוות חוויות לא פשוטות, כדי שיהיה לי מה לענות. . נראה מה יהיה בשיעור הבא. בינתיים שולחת אהבה והערכה.
top of page
bottom of page
Comments