לתכנן או ללכת לאיבוד ?

"אם לא תתכנני תלכי לאיבוד"

כל פעם מתגלה לי עוד חלק מהפאזל,

שעל קופסתו רשום "הסיבות שהאימון (coaching ) נכשל "

.

החלק של היום הוא : את צריכה לעשות תכנית ל 5 שנים.

הוא אמר לי לעשות תכנית, תכנית כלכלית, תכנית עתידית,

תכנית עם מטרה אמצעים ודרכים, תכנית עם יעדים גדולים,

יעדי משנה ו 5 פעולות יומיות להשגתה.

עם ציונים, ציוני דרך עם ביקורת ו review ....

ואני --- הרגשתי שזה לא בשבילי. הרגשתי כזו צרימה.

.

תכנית? אני? מה לי ולתכנית? ל 5 שנים? אתה בטוח?

כן – ככה המצליחנים מצליחים.

הם עושים תכנית ונצמדים אליה ולא משנה מה!

ווואאוו זה היה .... מעורר בחילה.

.

אני כזו שמאמינה שיש תכנית עבורי,

למעשה כבר נרשמה כזו ביום לידתי,

ונתנה לי את התכונות המתאימות להצליח בה,

היא רק מתגלה במהלך השנים,

אני – מטרתי לגלות את התכנית לא לכתוב אותה...

להסכים איתה ולא להתנגד לה,

להסכים לגלות אותה לאט ולא למהר להגיע למסקנה,

לבדוק בסקרנות למה הכוונה ולא לשנות את הכוון שלה בכוח המחשבה..

אמרתי לו "טוב... ננסה "

(רציתי להוכיח את עצמי POOR ME טרם ידעתי שלהוכיח את עצמי זה הכי לא אני)

קבענו פגישה שהפכה לפגישות ....

התחילה מתשלום של 3 ספרות והסתיימה ב4.

קבענו שיעורי בית וחומר למחשבה עם דד ליין + מסקנות + פעולות לעשייה.

.

ככל שהפגישות בוצעו, הרגשתי יותר רחוקה מעצמי עד שהלכתי לאיבוד....

(ושם נשארתי עד רגעים אילו)

בסוף הבנתי שבאיבוד הרבה יותר כייף...... ונפרדנו.

.

המנגנון הטבעי שלי התעורר ואמר לי מה התכנית שלי,

הייחודית שלי, שנכתבה רק עבורי והיא בלתי ניתנת לחיזוי ושינוי,

המאמן (המאמנים כי היו כמה וכמה שניסו בלי הצלחה להכניס אותי לשורה)

לא ידע אותה, הוא רק עשה מה שהוא למד ממישהו אחר.

שלמד ממישהו... שקרא ספר, המציא תיאוריה ומלמד אחרים לפרנסתו.

.

התכנית שלי היא לא לתכנן אלא לחכות.

לחכות ולראות מה התגלה היום, ומהי התגובה שלי לגילוי "המפתיע".

מתוך תגובה פתאום מתגלה עוד משהו ועוד דבר. זו נסיעה.

.

יש ימים של מדבר שרואים רק חול, סופות חול, דיונות חול, חול צהוב וצורב,

יש ימים של ערפל, יש ימים של בשורות משמחות,

יש ימים של כביש עם הרבה סיבובים,

יש ימים של תהום וימים של גבעות עם פרחים.

.

עבורי כלום לא יכול להחזות בתכנית מגירה של 5 שנים ולא של 5 שעות,

כי אני מגלה דבר מתוך דבר וזה לעולם לא עניין של להחליט עליו עכשיו,

ולצפות שהעולם יתנהג על פי מה שהחלטתי

ביום בו ישבתי עם המאמן בבית הקפה

והיה יום סגרירי, קר, מרוחק ומנותק מהמציאות של החיים שלי.

.

במחשבה שניה....זה בעצם כייף לתכנן משהו ולדעת שיקרה, בלי פחדים וחששות,

זה כייף לדעת מה יהיה מחר ושבוע הבא, ועוד 5 שנים,

כך אפשר להפליג בחלומות הורודים עם כל הדברים הטובים,

רק תגידו לי איפה זה קורה

ואני כבר אורזת את עצמי מהאיבוד שלי והולכת לשם. כאן ועכשיו.

.

האימון נחל מפלה, במקומו נולדה הדרכה. ואני אומרת תודה.

מאז אני מדריכה אישית לאנשים שרוצים לגלות את החוזקות שלהם,

ומשם הדרך להיות.

.

מזמינה את כל מי שהאימון לא עבד בשבילו, כמוני,

לקבל הדרכה אחרת, עובדת, אמיתית, ייחודית.

הדרכה אישית.