ברגע שאתה נולד, נותנים לך שם,
יש לך דת, לאום, וגזע.
אתה "מבלה" את ימיך מכאן והלאה,
בהגנה על הזהויות הזמניות הללו.
ובנוסף אומרים לך מה צריך להיות,
מה כדאי לך לעשות,
אתה מתמלא בפקודות והוראות של ההורים,
המחנכים, העבודה, החברים.
עד ש...אתה כבר לא יודע מי אתה.
.
ואז מגיע שלב שיש לך משבר
מהמשבר יש שתי אפשרויות
להמשיך להישבר – כי זה בסדר,
יש מלא אנשים שבורים שחיים...
או
לפנות פנימה למצוא את הדרך שלך.
.
אז נגיד שפנית, אתה רואה הרבה דרכים
איך תדע מה שלך?
מהי הדרך הייחודית שלך,
שמתאימה רק לך ובנוייה בשבילך?
אתה יכול לנסות, לטעות, לנסות ולהצליח
לחפש כזה...או להשתמש במפה.
.
תלוי בך.
.המפה אצלי. האומץ אצלך.
אחרי שקיבלת את המפה, את ההדרכה על האישיות שלך,
שזו הפעם הראשונה שאתה שומע כל כך ברור
מי אתה, מהן התכונות שלך, מה מתאים לך,
יוצא ממך כזה אההההה
גדול ומשמעותי ובצדק
.
לאט לאט אתה שם לב לפער,
בין מה שחשבת שאתה "צריך" להיות,
לבין מה שמתאים לך להיות,
וכל האנשים מסביבך התרגלו כבר ל"אתה",
שהוא בעצם כבר לא אתה ולא היה אף פעם.
אז איך תהפוך להיות אתה של עכשיו,
מבלי לעורר חשדות שאולי "עובר עליך משהו נורא"....
התשובה היא לאט לאט, כל פעם קצת.
גם דרך כזו יש בהדרכה,
אף אחד לא רוצה לזרוק אותך...
להתמודדות לבד, שהיא לא קלה.
תהיה בטוח בעצמך, שהדרך הולכת לכיוון אחד,
אי אפשר ללכת אחורה,
אחרי שתדע מה שהמפה תראה לך,
זהו, לא תוכל לחזור להיות מה שהיית.
לכן תגיע רק כשאתה ממש מוכן לוותר על מה שהכרת,
לאמץ את מה שתכיר
ולאהוב את עצמך, אולי בפעם הראשונה....
שבוע טוב ... ממני דפנה.
Kommentare