מיתוס הנשיות - נכון או לא נכון?

כל כך הרבה פעמים אנשים (גברים) אומרים לי : "יוגה זה לנשים" יוגה זה נשי מדי, הגוף שלי לא בנוי לתנוחות הללו,

אני בקושי מתכופף לשרוך את נעלי הספורט,

אני מגושם מדי לעבור מתנוחה לתנוחה,

בעוד אישתי, אלופה....

.

המיתוס - לא נכון!

זה פרדוקס ממש חמוד, כי המורים הגדולים העתיקים של היוגה, היו גברים....מי שמיסד את היוגה, כתב על היוגה, זרמים חדשים ביוגה,

כולם היו בראשיתה של היוגה- גברים.

אבל היום... בכיתות הלימוד שלי, בסטודיואים שאני פוגשת, ובקורס המדריכים שעברתי,

היו הרוב נשים.

גברים משומ-מה נמנעים או לא נמשכים ליוגה באותה מידה כמו נשים.

.

יוגה הוא תרגול שמתאים לכל גוף, בלי קשר למין או ג'נדר, או תפישה מינית.

תרגול היוגה מאריך שרירים, מחזק שרירים, מבריא איברים פנימיים, ונותן תחושה רגשית, נפשית ומנטלית טובה.

כיוון שלשני המינים יש שרירים, איברים פנימיים, עולם רגשי, ומיינד, סימן שהיוגה מתאימה להם.

.

אז למה בכל זאת רוב המתרגלות הן נשים?

לפי דעתי זה עניין תרבותי.

הילד, גדל למציאות של "תהיה חזק כמו אבא"

או כמו דמות לחיקוי מהמדיה.

והילדה גדלה למציאות של "תהיי יפה וקלילה"

הילד ממשיך לגדול לתוך ענפי ספורט ופעילות התומכים בגישת החוזק,

והילדה ממשיכה עם תנועות יפות וקלילות.

כך לאחר 20 שנה, גוף הגבר כבר שרירי, נוקשה, חסון, מגושם,

ובאמת קצת קשה פתאום להכנס ליוגה שדורשת מסוגלות אחרת.

לעומת האישה שהיוגה זה המשך ישיר לאותה תפישה של "יפה וקלילה".

.

מה עושים?

משנים גישה. הגבר יכול להבין שבהתחלה זה יהיה מאתגר כי הגוף לא רגיל,

אבל עם הזמן תהייה הקלה ושיכלול יכולות חדשות.

אם הגבר ייקח את התרגול לכדי התמדה,

אז בכלל צפויה לו הנאה ושינוי אג'נדה.

.

כיום, קיימת תפישה מגדרית, שגבר צריך להיות שרירי ומסוקס.

אז בלי לפגוע בתפישה זו, דעו לכם גברים יקרים...

אפשר להיות שרירי וגמיש, שרירי ורגיש, מסוקס ונושם לעומק, מסוקס ורגוע.

היוגה לא תהפוך אתכם לנשיים, רק תרכך קצת מבפנים...

.

מה לא עושים?

לא מפחדים, לא נמנעים ואין מה להיות נבוכים, אתם לא אשמים.

לסיכום - היוגה היא א-מגדרית, היא אחדות פנימית.

באהבה רבה ממני דפנה.

אהבתם? יש לכם חבר שרוצה לתרגל וחושב ש"יוגה זה נשי" ? תשתפו איתו את הפוסט ויש מצב שתעזרו לו...