נתינה ו -יוגה

הזדמנות לנתינה.

.

נגיד שאתם בסטודיו עם מורה שמלמדת 4 שנים. היא עוזבת והקבוצה מארגנת לה מתנה, כל משתתף יכול לתת 20 שח.

את לא ממש אוהבת את המורה, היא הייתה טובה אבל.... לא בדיוק הפוצי-מוצי שלך. תתני כסף? תשתתפי במתנה?

נגיד ובמקום העבודה שלך המנקה עוזבת, היא כבר 4 שנים, התעייפה ומצאה עבודה אחרת.

הצוות מארגן מתנה, כל אחד שם 20 שח.

לא התחברת מי יודע למנקה, היא הייתה בסדר אבל לא 'מבריקה', תשים 20?

נגיד והבוס עוזב, לא באמת אהבת אותו , הוא היה מעצבן. הקבוצה מתארגנת למתנה. תתני 20 שח?

האם את מוצאת את עצמך אומרת: "אני הייתי נותנת כי זה לא נעים לא לתת".

כשאנחנו נותנים, זה קודם כל עושה לנותן הרגשה טובה, שיש לו. שהוא בשפע כדי לתת.

זו הצהרה - יש לי אני יכול לתת. זה state of mind שהנתינה היא חלק ממך.

היד שנותנת ורד, נשארת עם ריח טוב, גם לאחר הנתינה.

זו היוגה בעצמה. האחדות, ההרגשה שהסך גדול מסכום חלקיו. האחריות שיש לנו על החברה מחוץ להילה שלנו. הידיעה שהקארמה ( מעשה עם תוצאה): שאנחנו יוצרים תגדיר אותנו מבפנים.

אז כן ! הייתי נותנת. בכל אחד מהמקרים.

האם את מוצאת את עצמך אומרת: "לתת מתוך תחושה של אי נעימות ,

אינה זהה לנתינה בלב שלם מבחינת הנותן. אבל באמת שלא אהבתי את המדריכה / הבוס / המנקה"

מי שלא נותן - לפי הבנתי - עושה זאת כי יש לו רגש לא שלם כלפי הנתינה.

לדוגמא - אני לא אתן כסף למתנה המשותפת למדריכה, כי לא מגיע לה, היא העליבה אותי ולא התייחסה אלי יפה. זה קורה ולא צריך לתת בכוח.

.

השאלה עם מה את ! נשארת בסוף :

1. מגיע לה שלא נתתי לה! לא מגיע לה - נשארת עם כעס?

2. למרות שהיא הייתה מדריכה גרועה, נתתי לה, לא בשבילה אלא כי אני בנאדם של נתינה,

כשיש לי הזדמנות אני נותנת. - נשארת עם סיפוק?

3. אני אתן את חלקי לקבוצה, כי אני מעריכה את ההתארגנות הקבוצתית, ורוצה להיות חלק ממנה - נשארת עם אחדות?

בהמשך לאנלוגיה עם ה - ורד, עם איזה ריח נשארת?

ומה הקשר ל יוגה ?

הערך שמבטא נתינה ביוגה נמצא בתוך עקרונות ה־ניאמות וה־יאמות, שהם הקוד האתי של היוגה – הדרך להתנהגות מוסרית כלפי עצמנו וכלפי העולם.

מתוך היאמות (Yamas) – עקרונות מוסריים כלפי הסביבה:

1. אַסְטֵייַה (Asteya) – אי-גניבה

המשמעות העמוקה של אסטייה היא לא רק לא לגנוב פיזית, אלא גם לא "לגנוב" זמן, אנרגיה, תשומת לב או מרחב מאחרים.

מתוך עקרון זה נובעת הכרת תודה ושפע פנימי, שמהם קל וטבעי לתת לאחרים בלי תחושת חוסר.

2. אַפַּרִיגְרַהָה (Aparigraha) – אי-רכושנות / אי-ציפייה לתמורה

העיקרון הזה מעודד אותנו לשחרר אחיזה, לא לצבור רכוש או להתקשר לתוצאה – ומתוך המקום הזה, נתינה חופשית נעשית קלה וטבעית.

זה ערך עמוק של נתינה לשם הנתינה, מבלי לרצות לקבל משהו בחזרה.

מתוך הניאמות (Niyamas) – עקרונות התנהלות פנימיים:

1. סַנְטוֹשָה (Santosha) – שביעות רצון

כשאנחנו מרגישים סיפוק פנימי, יש לנו נטייה טבעית לרצות לחלוק ולתת לאחרים.

זה לא נתינה מתוך חוסר – אלא מתוך מלאות.

לסיכום:

הערכים שמבטאים נתינה ביוגה הם בעיקר:

Aparigraha – שחרור רכושנות ונתינה מתוך חופש

Asteya – אי-גניבה, שקשור בהכרת תודה ושפע פנימי

Santosha – שביעות רצון שמובילה לנדיבות טבעית

כפיפה צידית נמוכה