פרופרציות של יוגה

אחד לעומת 20.... . אתמול העברתי שיעור יוגה, במקום חדש, עם אנשים חדשים. ( החלפתי מדריכה חולה). אנשים מקסימים שלראשונה פוגשים, מדריכה חדשה, סגנון חדש, שמות חדשים לתנוחות, דגשים חדשים. צורת הנחייה חדשה, קול חדש, מוסיקה חדשה, רצף חדש ולא מוכר. . קצת אחרי תחילת השיעור, יצאה בחורה אחת, כל היתר נשארו. היה שיעור נפלא, בסוף באו אמרו תודה. הודתי להם על הפתיחות, הקבלה, האוירה החמה. ( באמת היה חם בסטודיו). . חשבתי על הסיטואציה: האם יכול להיות שיש לנו כל כך הרבה דברים טובים בחיים, ואנחנו מוצאים את עצמינו מאוכזבים מדבר אחד שלא משגשג? מתעסקים בו נותנים לו את כל הקשב? מנסים לחפור ולמצוא פתרון למשהו האחד הזה?

או מלאי תודה והערכה, ל 20 דברים שכן טובים בחיים שלנו, ובמחשבה עליהם אנחנו ממלאים את יומנו? . אני בחרתי להתרכז ב 20 אנשים, בהתמסרותם לעצמם, ליוגה ולנוכחות, ולא באחת שיצאה. . גילוי נאות,,,, זה לא תמיד היה כך, פעם הייתי ממש בסרטים אם זה היה קורה. חופרת ב ' למה היא יצאה,,'. . גילוי עוד יותר נאה: אני מלאת תודה על 20 תחומים בחיים שלי, שממש נעימים לי. ונמנעת לחשוב על התחום האחד, ש"לא הולך". כי ככה זה יותר כייף. . יום טוב ואהבה לרוב. . בתמונה העץ מתרכז בצמיחה.