פתאום כולם נזכרים ב... יוגה

אוקטובר 2023.

מלחמה, מתח, לחץ, פחד, כאב, עצב, בכי, מועקה, דיכאון, ייאוש, כעס, אכזבה, תקווה, הצפה, עייפות קשה.

כל אלו ועוד... הם תיאורים שאני שומעת באשר לחיי היום יום, של אנשים כאן במדינת ישראל, באוקטובר 2023. כשכלום לא ברור, הכל באפלה והמתח נורא.

.

שמועות וחרדות, סיפורים ועדויות, הכל קשה מנשוא.

הרשתות החברתיות מוצפות בתמונות, פוסטים, שיתופים דעות ופרשנויות.

בקיצור הכאוס גדול ובדרך ל "יהיה ב- סדר" יש חוסר סדר.

בנוסף לגל הבלאגן, חלה התעוררות, קריאה פנימית וחיצונית "בואו לתרגל יוגה".

העם גילה את תרבות המזרח העתיקה. ובעת מלחמה נזכר שיש תרופה טבעית.

באמת נחמד שכך היוגה עושה את דרכה למודעות של הכלל.

אני קוראת בקבוצות ייעודיות שמחפשים מורים ליוגה, מתנדבים להעביר סשיין, תרגול יוגה לקבוצת מילואימניקים או קבוצת אנשים שאיבדו את הבתים שלהם באיזורי העימות.

מכנים אותם "מפונים" (אני לא אוהבת את השם הזה), הם מקובצים במלונות ובתי הארחה עד שתמונת המצב תתבהר. מחפשים מורים להעביר סדנאות יוגה ושיעורי יוגה און ליין.

.

כולם נזכרים ביוגה. רוצים לתרגל וחושבים שהנה הקסם מגיע. ועוד בהתנדבות....

אני רוצה לשמוח ולהגיד סופסוף הבנתם! איזה כייף! אבל יש לי עוד קולות באותו עניין:

.

אני שואלת למה עכשיו? למה התמקדתם בפיתוח סטרס ושרירים גדולים, שנראים למרחקים וחוץ מעומס על השלד, אני לא יודעת למה עוד הם תורמים? אולי ל-לייקים?

עכשיו כשקשה... נזכרתם שאותו תרגול "משעמם, איטי מדי, לא התחברתי, אני היפרית, לא שורף, אם כבר יש לי שעה אני מעדיפה לשרוף, לא מחטב, סתם בזבוזמן..." ועוד כינויים ותיאורים פתאום יעזור? אז זה לא מדוייק.

.

יוגה היא שפה, כמו ששפה לוקח זמן ללמוד, להגיע לשטף דיבור והבנה, כך גם דרך חיים ושמה יוגה. יוגה זה לא רק תרגול פיזי, זה תרגול רוחני. כמו ששפה אינה רק לדיבור, זו מחשבה בשפה, קריאה וכתיבה, תקשורת וניואנסים, רמות של רהיטות השפה ועומק בהבנת הדיקדוק של השפה.

אם היינו צריכים להתפנות מהמדינה שלנו, וללכת למדינה אחרת, האם היינו מצפים ללמוד ולדעת את השפה באוטובוס בדרך לשם?

.

האם כשהמצב יחזור לשגרה, שוב יהיה בטחון במדינה, ללא איום כל כך נורא, עם שגרה של בלחץ הרגיל, כמו למצוא מקום חניה, או שמישהו עקף אותך בתור של הסופר, האם אז תשכחו את היוגה?

כי כבר לא צריך לדאוג לנפש ולרוגע, האם כבר אפשר להתחיל "לשרוף" ולהתעלל בגוף במחזורי אכילה לא מבוקרת – ספורט מטורף – כדורים להרזיה ומי יודע מה?

.

הנה הודעה שקיבלתי מחברה, בדיוק בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה – לא ערכתי את ההודעה, למרות שהיא מכנה אותי בכינוי החיבה של השם הקודם שלי, זה רק מראה כמה זמן לא התראנו, וכמה אני זכורה לה כמייצגת את היוגה (או חופרת על היוגה, כי מאז שמצאתי אותה, אני דואגת שכולם יידעו מה מצאתי ולא רק משאירה לעצמי את כל ההנאה והיתרונות שבה)

כך כתבה המקסימה:

"היי דפנולה, מחזקת אותך מהדרום הרחוק, אני רוצה לספר לך שמאז פרוץ המלחמה , המועדון קרוספיט האהוב שלי בשדרות נסגר ואני לא מצליחה להרים את עצמי לאימונים בבית. הדבר היחיד שאני מוצאת בו מעט שקט ונחמה זה יוגה, פעם ראשונה בחיי, אני מתרגלת כל בוקר 20-25 של יוגה אני מבינה מאוד היום את החיבור והאהבה שלך לדבר".

נחמד למצוא את היוגה בשעת צרה, לתרגל כמה שאפשר למרות חוסר הנסיון, לא לבוא עם ציפיות לתרגול, בטח שלא להאמין שזה קסם, ברור שלא להחליף את היוגה בטיפול מקצועי למי שצריך, להוסיף קורטוב של יוגה ונשימה להישרדות היומיומית שיש כרגע, ולדעת שיש לה עוד הרבה מה להציע.

בסופו של דבר, לא נורא שנזכרתם עכשיו, אם תמשיכו בהתמדה לתרגל, כי עד כמה שהחיים יחזרו לשגרה, יוגה זו דרך שעוזרת להתמודד עם מורכבות החיים בכל מצב.

זה מזכיר לי שחברה אמרה : "התחלתי לשתות משקה סויה, אחרי שהתגלתה אצלי רגישות ללקטוז (חלב של חיה) ובסוף התאהבתי בסויה, בשיבולת שועל ואפילו במשקה שקדים".

אם זה כך אז אנחנו ב"דיינו". כמו שאומרים.

לסיכום – ברוכים הבאים ליוגה, הלוואי ותישארו, מי שצריך עזרה והכוונה , מוזמן !

תמונה שצילמה הילה לוי המהוללת שלי בסנטרל פארק N.Y במציאות מקבילה.

ניו יורק : יוגה בסנטרל פארק