פתיחת מפה של העיצוב האנושי

מהי פתיחת מפה של העיצוב האנושי

פתיחת המפה, זה לא רק מעשה פיזי, זהו מסע עדין אל האני הפנימי שהודר, התקפל – ומבקש להתגלות מחדש.

העיצוב האנושי זה - פתיחה (לא רק) של מפה.

יש רגעים בחיים שאינם רגעים של ידע, אלא רגעים של הכרה. לא חידוש, אלא זיכרון. לא מהפכה חיצונית – אלא חזרה איטית אל מקום פנימי, שקט, מוכר. כזה שאולי לא דרכת בו שנים – אבל את מזהה אותו ברגע.

פתיחת מפת העיצוב האנושי היא רגע כזה. לא מפגש עם שיטה, אלא פגישה עם עצמך. לא פענוח חיצוני, אלא פתיחה פנימית.

כשביקשת הדרכה על המפה, כי שמעת מחברה, או ראית ברשתות החברתיות פוסטים, סרטונים, עדויות, רמזים.... לא ידעת מה תהיה התוצאה, התגובה של הגוף שלך, של המיינד, הנפש, ההרגשה. אבל תדעי לך שכולם מרגישים ככה. את לא לבד.

כל מי שעוברת הדכה טובה על המפה, הדרכה מדוייקת ולא שיפוטית, הדרכה, ממקום של לימוד ולא תוכחה, מרגישה את הפתיחה.

זה אמנם נשמע יבש : ייעוץ אישי, אבל זה יכול להגיע לעומק טוב ורגיש אם תתני לזה זמן ותתפני להשקיע. בעצמך.

המפה כמראה: לראות את מה שכבר קיים בתוכך

המפה לא מספרת לך משהו שלא ידעת. היא רק מאירה – בפנס עדין אך מדויק – את כל המקומות שנשכחו, כוסו, הודחקו, הוכרחו להתקפל לפתק קטן, שעכשיו רוצה להיפתח למפה גדולה ומפורטת .

• הקול הפנימי שלך – זה שאף פעם לא צרח, רק לחש.

• התחושות האינטואיטיביות שלך – אלה שלמדת להטיל בהן ספק.

• הדרך שבה הגוף שלך מגיב, נמשך, דוחה, מתמסר – גם אם הראש מבולבל.

פתיחת המפה לא "מגלה" אותך – היא מזכירה אותך לעצמך.

החיים תחת ההתניה: כשהאני הפנימי מתקפל

לכולנו יש גרעין פנימי, חי, בוהק. אבל מגיל צעיר אנחנו נעטפים בשכבות של "איך אמורים להיות":

האנשים שאוהבים אותנו, וגידלו אותנו לתפארת, רצו להגן עלינו מפגיעות החברה, מאלימות מילולית, מהתנהגויות בלתי צפויות של הסובבים, לימדו אותנו לא לפעול עם הרגש, אלא עם הראש, והתוצאה עגומה.

האם גם לך אמרו:

• היי יותר יוזמת.

• תהיי עקבית.

• תדעי להסביר את עצמך.

• תשליטי סדר.

• תמהרי להחליט.

• תעשי, תעשי, תעשי.

כדי להישאר שייכות, אהובות, מובנות – אנחנו לומדות לסגור דלתות פנימיות. להשתיק חלקים בתוכנו. להפוך את הגוף לכלי משני, ואת הראש למפקד עליון. כך, האני הפנימי מתקפל. לא מת. לא נעלם – רק מצטמצם, ממתין לרגע שבו תוכלי לשוב אליו בבטחה.

פתיחת המפה: רגע של רשות פנימית

תוך כדי ההדרכה, את יושבת מול המפה שלך.שורות של צבעים, קווים, צורות, הגדרות.

מישהו (אני) מתבונן בך דרך עדשה אחרת לגמרי. לא "מה המקצוע שלך", לא "כמה את מסודרת", לא "מה היעדים שלך". אלא: איך הגוף שלך מקבל החלטות. מה מגדיר אותך באמת. מה את סופגת מהעולם – ואיפה מותר לך פשוט לא לדעת.

את שומעת מישהי (אותי)  אומרת לך: "את לא מקולקלת. פשוט חיית הרבה זמן נגד הזרימה הפנימית שלך." וברגע הזה – משהו נפתח.

 

החיים שלאחר הפתיחה

הרבה מכן שואלות:  "אבל מה עושים עם זה?"

אני עונה: לא עושות. מקשיבות. לומדות. חושבות. מתבוננות. זו שפה חדשה שבינתיים אין מה "לעשות" אלא לקחת את הזמן להטמעה. כי פתיחת מפה היא לא משימה – היא התחלה של הקשבה. של בירור. של גילוי. של תהליך עדין שבו החיים מתחילים לזוז אחרת.

האם את מכירה ילדים קטנים שבדיוק לומדים שפה ושואלים הרבה שאלות:

מה זה, איך אומרים, טועים בהגייה, מתבלבלים במילה, מחליפים זכר ונקבה, כך גם במפה החדשה שלך, המפה שזה עתה נפתחה, מפת העיצוב האנושי, שתהיה איתך מעכשיו והלאה כי אין דרך חזרה.

ברגע שפתחת מפה, נפתחה לך הצ'אקרה לבית הפנימי שחיכה לך.

טוב, מה עושים?

• פחות מאמץ.

• פחות השוואה.

• פחות צורך להוכיח.

• יותר בהירות.

• יותר חיבור לגוף.

• יותר שקט פנימי.

זה לא עוד כלי – זו דרך חיים

המפה שלך לא מחלקת אותך לטיפוסים. היא אומרת לך איזה טיפוס את, שזה מאוד מרגיע לדעת. היא לא מגבילה – היא משחררת.

כי ברגע שאת מבינה מי את באמת, אין צורך יותר להיאחז במה שאת לא. אין צורך לפעול נגד הזרימה שלך. אין צורך להוכיח, לרצות, או לנסות "להיות טובה".

יש פשוט את – כמו שאת –ושביל שלם שנפתח מתוך זה.

לסיום – רגע של הזכרות.

פתיחת מפה של העיצוב האנושי היא רגע של פגישה עם עצמך. אולי בפעם הראשונה מזה שנים – את פוגשת את הקול הפנימי שלך, ונותנת לו תוקף. הכרה. מקום.

זו לא התחלה של מסע חדש –זו חזרה איטית, עדינה, מתרגשת –הביתה.

אם את מרגישה שהלב שלך נמשך לזה – כנראה שהגוף כבר יודע. אולי הגיע הרגע לפגוש אותך, באמת.

כדי להטמיע את תבונת המפה, שלא תיסגר חזרה, אל תוותרי על תרגול היוגה, היוגה מקבעת את הלימוד, ההזכרות של הגוף ומרגיעה את כל מה שמפחד משינוי.

היוגה יוצרת את הגמישות שאת צריכה להיות. את! הפתוחה לקראת המפה.

הורים לילדים:

אני מאוד ממליצה - קחו לכם פגישת הדרכה - ייעוץ להורים, כל כך חשוב לפתוח את הילדים כבר מגיל צעיר לשונות המיוחדת שלהם. הם לא צריכים להיות "כמו כולם" ובטח שלא כמוכם.

פתיחת מפה של העיצוב האנושי