שחיקה מהחיים או יוגה והחייאה

שחיקה

נהוג לחשוב, ששחיקה בחיים זה כשאנחנו הולכים לעבודה,

שאנחנו לא אוהבים, ומכריחים את עצמנו לעבוד,

כי אין לנו ברירה, ונהיה עניים אם לא נעשה זאת.

.

נהוג לחשוב, ששחיקה בחיים זה משהו שעושים כל כך הרבה

וזה כבר משעמם , אבל ...אין ברירה וחייבים לעשות.

.

נהוג לחשוב, ששחיקה זה כשלא רואים את הסוף,

את ההתקדמות, את המטרה, את התכלית ...

אבל ...

אני מדברת על סוג נוסף של שחיקה,

הסוג שלא בא לקדמת הבמה, ואותו למדתי מהמורה שלי קארן-קורי-פארקר.

.

שחיקה זה כל פעם שאנחנו עושים משהו, שלא עולה בקנה אחד עם מי שאחנו,

עושים דבר שלא מייצג אותנו בדרך שבה אנחנו הכי נאמנים לעצמי שלנו,

כשאנחנו מתפשרים על מה שמגיע לנו, כשאנחנו מפחדים ממה יעלה בגורלנו,

כשאנחנו "שוכחים" להודות לעצמנו על מי שאנחנו.

זו שחיקה.

.

שחקנו את האישיות, את הנשמה, את הנפש.

כשאנחנו לא אותנטיים, לגבי הצרכים שלנו והרצונות שלנו,

כשאנחנו מסתירים את עצמנו, כי לא נעים...

מה יחשבו עלינו, ואיך יתפשו אותנו...

כשאנחנו יותר מדי דואגים לגבי משהו או מישהו,

וזה מונע מאיתנו להיות מרוכזים בנו ובטוב שלנו,

זוהי שחיקה.

.

שחקנו את המשהו היקר שבלב שלנו.

שחקנו את האהבה.

פחד, חרדה, עצבנות לגבי משהו שאנחנו "אמורים " להיות

וזה לא ממש מתאים לנו,

או כבר לא באמת מי שאנחנו כי השתננו...

זו שחיקה.

.

כל פעם כזו, שיש חוסר התאמה בין מה שאנחנו עושים / חושבים

לבין מה שמסתתר בפנים זו שחיקה,

שחיקה של אנרגיה יקרה, שבמקום שתהיה מושקעת ב:

"איך לבטא את עצמי בצורה הכי נעימה ואוהבת"

מושקעת ב "איך לשרוד את החיים האלו".

.

כשאנחנו חושבים שאנחנו צריכים "ללבוש" דמות מסויימת,

ולהצטייר לאחרים לפי אותה דמות ...

(של מנהל מכובד, של אשה חכמה ומלומדת,

של אמא משקענית, של רעיה נאמנה... ועוד...)

זה שוחק. זו שחיקה של אנרגיית היצירה.

ומה אנחנו יוצרים?

את החיים.

.

אנשים רגישים, יותר מדי רגישים,

נהיים שחוקים, יותר מדי שחוקים.

אנשים שמוותרים על זמן איכות עם עצמם,

מוותרים על תחביבים כי אם זה לא עבודה, למה לעשות אותם,

או קודם אני אסיים את המטלות ורק אחכ' אתפנה לתחביבים,

וכידוע לנו מטלות לא ממש מסתיימות, גם לא בשעות הקטנות..

זו שחיקה, שחיקה גדולה למי שאת..אתה

.

כל פעם שאנחנו מרגישים, שלאנשים קרובים לנו יש משהו שלא בסדר,

אנחנו רוצים לעזור ולתקן,

רוצים לקחת אחריות על דברים שאפילו שהם לא שלנו,

אנחנו מרגישים אחראים...זו שחיקה, שחיקת כוחות.

.

זה מרוקן, זה שוחק ואנחנו כבר לא רוצים לשחק.

כי מהם החיים אם לא גן שעשועים?

רכבת הרים או מכוניות מתנגשות,

גלגל ענק שפעם אנחנו למעלה ופעם אנחנו למטה,

לפעמים בריכת כדורים או בריכה עם כרישים....

מרוב שחיקה – מה עושים?

.

זה לא פוסט של פתרונות מהירים,

תעשו ככה ותהיו מאושרים.

זה פוסט של העלאת מודעות

של הבנה מהי שחיקה

לא שחיקה כזו של ללכת לעבודה

אלא שחיקה יותר עמוקה.

שחיקה מצטברת,

שחיקה שאם לא מודים בה היא הולכת וגוברת.

.

לגוף יש מנגונים לטפל בשחיקה.

יש מחלות קלות, שנותנים לנו מנוחה לכמה ימים,

זו אזהרה, אבל אם אנחנו לא מבינים אותה וממשיכים בשגרת השחיקה,,,

יכול להיות שניתקל במחלות אחרות, אוטואימיוניות,

או עם שמות אחרים, ותסמינים שונים כאילו לא קשורים.

הגוף יעשה כל מני דברים הישרדותיים , ויאבק להיות בחיים.

הגוף זו לא הבעיה.

.

המודעות שלא מסכימה, שמתנגדת למגבלה,

שמתנגדת לחזור ולהיזכר מי באמת את...אתה.

המודעות שחושבת, שמנהלת את ההצגה,

בה אנחנו חייבים להיות ..ה"גיבור".

חברים גיבורים יש רק בסרטים וגם שם הם לפעמים מתים.

אנחנו... מאוד רוצים להיות בחיים.

ואם כבר בחיים נעשה את זה עם מודעות גדולה

ודבר ראשון נדע איפה השחיקה.

.

יוגה עוזרת לשחיקה, יוגה מעלה מודעות, יוגה זה במסגרת הפתרונות.

מי שעושה יוגה יותר מודע, ויש מצב שלא ייתן לעצמו להגיע לשחיקה,

כי יש לו את רכיב האהבה.

אהבה עצמית, אהבה גופנית, אהבה לחיים ... הבריאים.

.