שתי גישות למזרן יוגה - חלק 2

בהמשך לפוסט הקודם אספר כאן את סיפורה של אלמוגית.

(שם זמני ודמיוני כי אין לי מתאמנת בשם כזה, הסיפור בא להציג גישה ומחשבה

ולא שיימינג / ביקורת על בחור או בחורה).

.

אלמוגית, בחרה מקסימה וצבעונית, עברה את גיל ה 40,

היא חדשה ביוגה,

עד שהכירה אותי התאמנה בשיעורי עיצוב הגוף,

פילאטיס, ספינינג, כל מה שהמועדון מציע.

יש לה חברות, היא שמחה, צוהלת, מלאת אהבה.

מאז שהכרנו, בהמלצה מחברתה שונית (שכיכבה בפוסט הקודם),

הגיעה "לנסות" מה זה יוגה.

.

שיעור ועוד שיעור, הובילו להתאהבות הדרגתית.

יחד עם שאר השיעורים היא מגיעה גם ליוגה.

מזכיר לי את עצמי, ככה התחלתי.

הייתי קצת פחות צבעונית ולא בלונדינית, אבל בהחלט

ססגונית ומגוונת את האימונים.

.

אלמוגית מגיעה כל שיעור עם טייץ שובר שורות,

על גוף חטוב ומטופח, עם קוקו בלונדיני מסודר,

עם אודם, מסקרה ומזל שלא בושם.

.

בחורה שבהחלט מודעת לעצמה, וטוב שכך,

כי אנרגיות כאלו מיוחדות רק תורמות לאווירה.

אלמוגית - שעובדת במשרה מכובדת,

אוהבת להשקיע בעצמה,

אך טרם השתכנעה

שהשקעה במזרן יוגה איכותי

זו השקעה משפיעה.

אך מה הנקודה?

ההשקעה לא משפיעה על הלוק. LOOK וזו תפישה מסויימת,

שיש לה ולעוד שורה ארוכה של מתאמנות.

.

היא תמיד לוקחת מזרן אחד או שניים,

מערימת המזרנים במועדון.

מתרגלת ממש יפה עם הבנה של היוגה,

משתפרת משיעור לשיעור.

מתאהבת מפעם לפעם.

עדיין לא התמכרה,

אבל המחשבה נטויה.

.

אין כאן עניין כספי,

רק הבנה פשוטה,

ש מזרן יוגה טוב,

נותן תמיכה שמשפיעה על ההרגשה.

.

כידוע לנו, הרגשה לא תמיד רואים,

לפחות לא מי שמרוכז בחיצוני.

מזרן יוגה איכותי,

זו תפישה של "מגיע לי להרגיש טוב בתרגול".

לוקח זמן ותרגול פנימי,

לאמץ את המחשבה, להאמין בה, להיות חלק ממנה.

.

בינתיים נהנה מרוחה הקלילה והחמודה,

של אלמוגית היפה, בפנימי ובחיצוני,

אני מאמינה שיעבור עוד קצת זמן,

השינוי מעבר לפינה,

אם לי לקח כמה שנים, כל אחת יכולה.

מוצג המזרן הנפלא הזה,

בטבע הירוק של באר שבע,

באהבה ממני דפנה